ג׳ינג׳ר בבוקר

היא טרמפיסטית עם גיטרה. הוא אדריכל בודד. האם הלבבות שלהם ייפגשו?

ג׳ו מרוני התגרש לפני שלושה חודשים. למרות שהוא אדריכל מצליח, הוא מרגיש כאוב ובודד. הוא מחליט לעזוב את ניו יורק ולעבור לגור קרוב לטבע, בסנטה-פה. 
בדרך הביתה, לקראת ראש השנה האזרחית, הוא אוסף טרמפיסטית מזדמנת בשם ג׳ינג׳ר בראון - בחורה צעירה ומתוקה עם גיטרה, היפית במונחי שנות ה - 70׳.

הוא מבוגר ממנה בלפחות 25 שנה, בורגני שבע ומסודר - כל מה שהיא סולדת ממנו. 
אבל אנשים הם אנשים, לא קטלוגים, כמו שג׳ינג׳ר אומרת. בסופו של דבר הקשר האנושי מנצח, גם אם יש תלאות בדרך (ויש הרבה).

הסרט הוא הפקה עצמאית דלת תקציב, כמעט חתרנית, סיסי ספייסק, שאחר כך הפכה לשחקנית נערצת וזוכת אוסקר, משחקת בו בתפקיד הראשי. היא גם כתבה ומבצעת את השירים שנשמעים בו.
הסרט התקבל בתחילה בזעף על ידי מבקרים, שראו בו סרט שוביניסטי המטפח את דימוי הגבר הכל יכול, אך הם פספסו בגדול: ג׳ינג׳ר הצעירה, באופן אינטואיטיבי ותמים, מתגלה כבוגרת ויציבה הרבה יותר מג׳ו, איש מקצוע מכובד וחייל לשעבר.
הסרט אינו בדיוק סרט מסע, אבל הוא חוצה מדבריות והרים, מלווה בשירים בביצוע לייב עם הגיטרה של סיסי ספייסק ועם הרבה הומור עצמי.