בית עם אלוקים

נדב (32) הוא יוצר תוכן רגיש, הנשוי להילה. החיים זורמים. יש להם פרנסה, דירה לגור בה ושני ילדים מתוקים; טליה ועדן.
בעקבות מגפת הקורונה, הילה מחליטה לעזוב את העבודה לצמיתות ולגדל את אורי, התינוק החדש, בחינוך ביתי. נדב מכבד את בת זוגו, רוצה לשמח אותה וגם מאמין כי הדבר נכון והתוכנית יוצאת לדרך. הוא הופך למפרנס יחיד.
מהר מאוד, 'החינוך הביתי' מתברר לו כהפתעה מוחלטת: הילה מאמינה ומיישמת חופש מוחלט עם כל ילדיה. יחד איתו, באים אי סדר, ציורים על הקירות והרצפה וניסויים בבישול המובלים על ידי הילדים ומגיעים לכל פינה בו (פרט לסירים ולצלחות).
מתח נוצר בין בני הזוג: נדב גדל בבית מסודר מאוד והבלגן שהוא רואה מולו מסחרר אותו ומתערבב עם הלוגיסטיקה והקניות עליהם הוא אחראי, כל זאת לצד מרדף אחרי עוד מקורות הכנסה נוספים, על מנת לקיים את המשפחה.

באקט המפתיע אותו עצמו ולמען שלום בית, נדב מחליט להתאמן מנטאלית בהכלת המציאות החדשה במקום בניביון לשנותה בכוח.
הוא מקבל החלטה פנימית לא להתרגז ובמקום זאת להביט פנימה. המשימה לא קלה. הוא נתון בלחץ אל מול הבלגן התמידי, מרגיש בודד מבחינה זוגית ומרגיש שאינו מצליח לאכוף בדל משמעת על ילדיו. 
הקושי הרגשי בא לידי ביטוי בדמעות ובתפילות לבורא, מתוך תקווה לפתרון, שלא נראה באופק. בצר לו, הוא מנסה להימלט בעזרת סטטוסים קלילים ברשתות החברתיות ועל יגי תיעוד של הילה מגדלת את הילדים בסבלנות, בלי נעליים, עם חופש רגשי. כמו בכפר בו גדלה - רק בעיר.

ואז מתרחש הפלא

אט אט, בלי משים, דרך התבוננות בצילומי הוידיאו של הילה, נדב עובר שינויים פנימיים. הוא לומד להעריך מאוד את עבודת האימהות של בת זוגו ואם ילדיו, המרעיפה על הילדים אהבה, סבלנות והבנה. הוא רואה את הילדים פורחים בזכותה ואפילו מתקנא ביכולות של הילה להעניק לילדים כל כך הרבה סבלנות.

הוא מנסה ללמוד מהילה ומפתח בהדרגה דרכים חדשות לפיתוח הסבלנות, שכאדם מהיר מחשבה ומעש - אבדה לו עם השנים.

הוא יוצא לים, מאמן שם את היכולת לבהות בלי לעשות דבר - כדי להתאים את עצמו לקצב של הילדים. הוא מבין ששם נמצא המפתח לאבהות טובה יותר. עם הזמן, הוא קוצר את פירות פיתוח הסבלנות מחדש: יכולות שאבדו לו, חוזרות אליו ומאפשרות לו להתחבר לילדים כמו שתמיד רצה: בצחוק, בשיחה, במשחק, בשיחות עומק.
למעשה, להיות מי שהוא תמיד היה וקצת שכח, בשל הלחץ והציפייה העצמית להצליח להיכנס לתפקיד ׳האבא המושלם'.

הסרט הוא תיעוד מרתק של חינוך ספונטני, חופשי, מחבק ופתוח. זוהי אינה ״גישה״ או ״שיטה״ עם עקרונות דוגמטיים של מותר ואסור בחינוך, אלא יישום נאמן ואותנטי של ספונטניות והליכה אחרי צו הלב