כל האמת על מוטיבציה

לכאורה, הנוסחה פשוטה: הבטיחו תגמול חומרי גבוה (שכר, פרסים) ואנשים יעבדו עבורכם כמו משוגעים. ככל שתגדילו את התגמול, תקבלו תוצאה טובה יותר. זה הבסיס של השוק הקפיטליסטי. זו גם הסיבה שבכירים יוצאים במלחמת חורמה נגד הגבלת שכר. לטענתם, הדבר פוגע במוטיבציה וביכולת לגייס מנהלים מוכשרים.

אבל האם הדבר כך?

דן פינק חושב אחרת והוא לא מבסס את דבריו על תחושות בטן, אלא על עובדות. על מחקרים שהחלו לפני 80 שנה, משתכללים ונערכים שוב ושוב ורק מחזקים את ההנחה, שמוטיבציה אינה קשורה בהכרח לתגמול.

אז מה כן?

העקרון הוא כזה: כאשר מדובר בפעילות פשוטה, מוטורית ופרוצדורלית, תגמול גבוה אכן משפר את התפוקה. 

אבל כאשר מדובר במטלה קוגניטיבית, כזו הדורשת יצירתיות וגמישות מחשבתית, תגמול גבוה דווקא יפגע באיכות התוצאה. שם, במקום הזה, שורשי המוטיבציה דווקא קשורים יותר לתחושת המעורבות והנאמנות של ממלא המשימה וכן לעצמאות הניתנת לה או לא בבחירת המשימה ודרכי ביצועה.

את כל אלה כידוע אי אפשר לקנות בכסף.

דן פינק מדבר בלהט, מתבל בהומור ובעיקר מעביר את הנושא בצורה ברורה. 

סרט בחינם