אם אתם מסוגלים להקיף את המותן שלכם עם היד ולהגיע בסיבוב אל הטבור שלכם, אתם רזים מספיק. אחרת, אתם מפלצות שמנות חסרות מודעות, משמעת ואסתטיקה. בושה לכם.
הונג קונג היא אחת המדינות ההשגיות בעולם. כל מטרה שנתפסת כמצדיקה מאמץ, נלקחת ברצינות. לפעמים ברצינות רבה מדי. רזון, איבוד משקל ותזונה לא היו נושא מדובר בהיסטוריה התרבותית שלה ושל סין, ממנה היא יונקת ואליה היא מחוברת.
ההרזייה היתה ענין של מדינות המערב ויובאה להונג קונג, כמו הרבה דברים אחרים. שם פגשה את ההישגיות המטורפת של הונג קונג. והתוצאה? - דור שלם שטוף באנורקסיה וחרדת השמנה, לצד סרטוני זלילה המובלים על ידי יוטיוברים מובילים.
בעוד מדינות המערב השכילו לפתח לצד האנורקסיה גם מסד טיפול ואבחון מפותחים וכם שיח פתוח, להונג קונג הטיפול הגיע באיחור רב. המודעות הציבורית והאישית היתה אפסית, לא היו כמעט מומחים וצעירים, בנות בעיקר, הושארו להקיא בסתר לבדם ולספוג נזיפות.
הסרט מתעד בצורה ישירה ועמוקה לא רק את התופעה, אלא גם את המאפיינים התרבותיים והחברתיים של חברה מסקרנת זו.