אני והזילבר

כבר בילדותו הרגיש הבמאי רועי זילבר ב"קללה המשפחתית" הרובצת עליו– ניתוק רגשי לצד עיסוק אובססיבי במוסיקה.
הילדות בצל החיים הסוערים של אביו, כוכב הרוק אריאל זילבר, לוותה במבוכה תמידית. אריאל, בעצמו בנו של הזמרת המיתולוגית ברכה צפירה, תמיד היה חשוף לעין הציבורית כדמות אקסצנטרית, יוצר פרובוקטיבי, ומחליף נשים סדרתי.
הנתק בינהם רק גדל כאשר חזר אריאל זילבר בתשובה, הפך חבדני"ק נלהב, תומך ימין קיצוני ובעל דעות מעוררות מחלוקת.
רועי נשאר מתוסכל מאחור, בתחושה של פספוס וחוסר הבנה.
כשהתהום פעורה ביניהם, מחליט רועי לתעד את הקשר הסבוך עם אביו בנסיון להתקרב ואולי אף להסיר את הקללה המשפחתית . המאמצים של השניים מובילים למכנה המשותף היחיד בו יש בינהם דיאלוג נקי - המוסיקה.
לקריאת סקירה על הסרט בבלוג שלנו

סרטו של רועי זילבר

מוסיקה: אריאל זילבר

הבמאי  - רועי זילבר
עוסק במוסיקה וקולנוע מרבית חייו, משלב בין השניים בסרטים קצרים וקליפים שיצר לשירים שלו ושל אריאל זילבר. עובד כעורך ובמאי פרומואים.
זהו סרט הביכורים התיעודי שלו.

המפיקים - סינמקס
יורם עברי עובד כצלם ומפיק בדרמות, סרטים תיעודיים וסדרות.
דיויד נוי כותב, מביים ומפיק דרמות וסרטים תיעודיים, כמו כן מכהן כראש המחלקה לקולנוע במנשר לאמנות.
יחד הם הקימו את סינמקס הפקות. מבין סרטיהם: "כביסה מלוכלכת","פנסים" ,"להציל את דוד יעקב", "לשבור את הקרח", "משפוח'ה", "ויהי חושך ויהי אור", "אסקייפלנד", "Daddys Girls", ו"עכשיו מה", "כיוון כלים", "אפרסק" ועוד.
עמוד הסרט באתר סינמקס