רוח אחרת

סיפורה של ההתישבות המתחדשת ביהודה ושומרון

קוד הטמעה לקליפ



חברה ישראלית היסטוריה ביוגרפיה פוליטי ואקטואלי

הבמאית מנורה חזני מתעדת את מהפכת ההתיישבות ביהודה ושומרון שהובילו אביה בני קצובר וחבריו.  הסרט חושף כיצד הקשר הרוחני לארץ הקודש הניע קבוצה של צעירים חסרי אמצעים ומעמד פוליטי לעשות היסטוריה. 

הסרט מתחיל בימים שאחרי מלחמת ששת הימים, בה שוחררו ירושלים, יהודה ושומרון, סיני ורמת הגולן, ועמדו  ריקים מהתיישבות יהודית. בלחץ מדינות העולם, החלה ממשלת ישראל לקדם הסדר לפשרה טריטוריאלית,  ומנגד, תלמידי ישיבת מרכז הרב בירושלים החליטו לפעול ולהנציח את הקשר בין העם היהודי לשטחי יהודה ושומרון. 

באפריל 1968 הם ערכו בחשאי ליל סדר המוני במלון ערבי בחברון ולמחרת הודיעו לממשלה על החלטתם להישאר לגור בעיר.  מאורעות תרפ"ט שהיו טריים בזיכרון הישראלי, מנעו מממשלת ישראל לפנותם וזו החליטה להשאירם בחברון בתור ישיבה והעבירה אותם לבניין הממשל הצבאי בעיר. לאחר שלוש שנים של מאבק ציבורי על הזכות ליישב את העיר, להקים בה  מקורות תעסוקה ולהתפלל במערת המכפלה, הגיע ההישג הראשון, כאשר ממשלת ישראל בנתה עבורם את קריית ארבע הסמוכה לחברון.

לאחר חגיגות ההישג, בני קצובר וחברו הטוב, הרב מנחם פליקס, לא יכלו לשאת את העובדה שהשומרון עדיין ריק מיהודים ובשנת 1972 הם ייסדו קבוצת משפחות, שהחליטה ליישב את השומרון ונקראה גרעין אלון מורה. הגרעין  ביצע שבעה ניסיונות עלייה לקרקע ופונה בכוח ע"י ממשלת ישראל. בפעם השמינית הצטרפו למתיישבים אלפי תומכים וביניהם חברי כנסת, רבנים ואנשי רוח. הממשלה לא יכלה לעצור אותם עוד והיישוב היהודי הראשון בשומרון הוקם בתוך בסיס צבאי. בעקבותיו קמו עשרות יישובים ביהודה ושמרון ושלוש ערים בהם מתגוררים מאות אלפי יהודים. חזון ראשי המתנחלים התגשם: הקשר בין העם היהודי לארץ התנ"ך נקבע כעובדה מוגמרת. 
הסרט מניח את הפוליטיקה בצד ומוכיח מדוע רוח ואמונה הם כוח שעושה את הבלתי אפשרי.

סירטה של מנורה חזני

בימוי והפקה: מנורה חזני

מוסיקה מקורית: שמוליק למברגר

צילום ועריכה: אמציה האיתן, אולפני אתרוג

צלם שני: יונתן שיוביץ

הפריט כבר התווסף


מסלול של כבר קיים בסל הקניות שלך!

לחצו על המשך כדי להחליף את מסלול הרכישה.

צפייה בסרט המלא - רוח אחרת

סרטים שאולי תאהבו:

loader