מי הרג את מוחמד א-דורה

הילד מוחמד א-דורה צולם ברגעי חייו האחרונים, מתחבא מאחורי חבית ריקה, יחד עם אביו, בצומת נצרים שברצועת עזה.
המצלמה מראה אותו מלא אימה, מנסה להסתתר מאחורי אביו, שמניף את ידיו ומנסה לסמן לאנשים שמולו לא לירות.
אחרי מה שנראה כמו מספר דקות, שרועה גופת הילד הקטן ללא תנועה ואביו הפצוע מייבב לידו.

העולם סער. נשיא ארה״ב דאז קלינטון אמר באותו יום ״ליבי נשבר״.
המצלמה שהיתה שם היתה שייכת לערוץ הטלוויזיה הצרפתי צרפת 2. הצלם, טלאל אבו רחמה, תיעד הכל ללא העיתונאי איתו הוא נהג לעבוד, שארל אנדרלן. אנדרלן עצמו היה בירושלים וכלל לא נכח שם, אבל לפי התיאור והחומרים שקיבל מהצלם אבו רחמה, קבע בשידור כי חיילי צה״ל הם שירו בילד.

מוחמד א-דורה הקטן הפך לסמל בעולם הערבי. ציורים, כרזות, שירים וגם פיגועים נעשו לזכרו.
אך מה קרה שם באמת? 

בצד הישראלי שררו שתי גישות:
הגישה של צה״ל היתה שאין לעסוק בכך. שכל עיסוק נוסף רק יעצים את ההאשמה. שאין טעם. אותה תפיסה גם גרסה, שעיסוק בכך יהפוך את ישראל למתנצלת.

הגישה האחרת התעקשה לרדת לפרטים: מנסחי הגישה הזו טענו, שכלל לא בטוח שא-דורה נהרג על ידי החיילים וגם אם זה קרה, הדבר לא קרה במזיד, שכן הילד היה מוסתר מאחורי חבית והחיילים, שניהלו קרב עם מחבלים, ירו לעברם והילד פשוט היה שם. בכלל, מדוע אבא של מוחמד גר אותו לזירת קרב? הרי הקרב ארך זמן רב וכל מי שחייו היו חשובים לו, התרחק משם בזמן. 
חסידי הגישה הזו נעזרו במומחים בליסטיים ובניתוח זוויות כדי לקבוע שלחיילי צה״ל לא היתה כלל אפשרות ירי בילד.

והיתה גם גישה שלישית, שגרסה כי מדובר במזימה מתוכננת ומבוימת. הם הזכירו כי הצלם אבו רחמה היה פעיל פת״ח, הוא היה ללא העיתונאי אנדרלן ולכן היתה לו לכאורה יד חופשית לביים סצנה. הם הסתמכו על יד שנכנסת לתמונה לרגע קט ומסמלת כאילו טייק נוסף. חלקם טענו שהילד בכלל חי בזהות אחרת.

מול כל אלה יש מי שטוען שכלל לא משנה אם הילד נהרג ואם חיילי צה״ל הם שהרגו אותו או שאולי בכלל נורה מכדורי המחבלים. התיעוד הוא שחשוב והוא הופך אותו לסמל לאלפי ילדים אחרים שנהרגו.
כמובן גישה כזו מעוררת גם היא טענות נגד: מה עם האמת הפרטית של המקרה? וגם אם מדובר בסמל, שאלת הזדון או המקריות נותרת בעינה: מי קבע שילדים מחוסלים בכוונה ועל בסיס מה? ואם כבר סמל, מדוע לא להזכיר שגם פעילות ארגוני הפלשתינים גורמת להרג חפים מפשע? מדוע רק צה״ל מואשם בכך?

תחקיר הסרט מביא אותנו לצילומים חיים מזירת הקרב, לראיונות עם כל האנשים המייצגים את כל הגישות, להדמיות משוכללות באנימציה, לעדויות של מומחים בליסטיים ולשרטוטים סבוכים של מסלולי ירי וגם לבית המשפט בפריז, שעד אליו הגיעו הדי הפרשה, לצעקות במסדרונות ׳ארמון הצדק׳ (Palais de  Justice), לאיומים הדדיים בתביעות דיבה ולהרבה הרבה אמוציות וזעם.